סיבות לשבח או לגנאי

ניקולו מקיאוולי - על הדברים שבגינם זוכים בני האדם לשבח או לגנאי. קטע מספרו "הנסיך" שהוקדש לשליט פירנצה במטרה להעניק לו עצות מועילות לניהול המדינה.

הדברים שבגללם זוכים בני האדם לשבח או לגנאי.

עתה נותר לראות מה צריכות להיות השיטות והכללים לנוהגו של הנסיך כלפי נתיניו וכלפי ידידיו.

אני יודע שרבים כתבו על כך, ואני חושש פן בכתבי על נושא זה גם אני, אחשב מתרברב, מאחר שאני חולק, בעיקר בעניין זה, על דיעותיהם של אחרים. אולם, מכיוון שכוונתי לכתוב דבר שיהיה לתועלת למי שישכיל להבינו, נדמה לי כי מוטב להתחקות על הדבר כפי שהוא לאמיתו ולמעשה, ולא על תמונתו בדמיון.

רבים תיארו מדמיונם רפובליקות ונסיכויות שמעולם לא נראו כמותן וגם לא נודע כי היו באמת, כי כה רב המרחק בין הדרך בה אנו חיים, לבין הדרך בה היינו צריכים לחיות, שכל הזונח את מה שעושים במציאות תמורת מה שצריך להיעשות, לומד כיצד להביא חורבן על עצמו יותר מאשר כיצד לדאוג להמשך קיומו.

כי הרוצה להיות טוב במוצהר בכל הנסיבות ובכל ההקשרים, הכרח שייהרס בין כל בני האדם הרבים שאינם טובים. ועל כן, על הנסיך, אם רצונו להחזיק מעמד, שילמד כיצד להיות לא טוב, ולהשתמש בידע הזה או לא להשתמש בו, הכל לפי צורך השעה.

אם נניח איפוא לדברים שעניינם נסיך דמיוני, ונדון בדברים המציאותיים, אני אומר שכאשר מדברים בני האדם (ובעיקר על הנסיכים, כי מעמדם גבוה יותר), מציינים אותם על פי תכונות מסוימות, המביאות להם שבח או גנאי.

כלומר, זה נחשב נדיב, זה נחשב לרחב יד, אחר נחשב לחומס, האחר אכזר, רחמן, בוגדני, נאמן, זה נחשב נשי ופחדן, וזה נחשב עז ואמיץ, האחד נחשב חברותי והאחר גאוותן, האחד נחשב פורק עול, האחר צנוע, האחד נחשב כן, האחר ערמומי, זה נחשב נוקשה, וזה קל להתרצות, האחד מחמיר, האחר מקל, זה נחשב ירא שמים, וזה כופר בעיקר, וכך הלאה והלאה.

אני יודע שהכל יודו שאכן היה ראוי לשבח מאוד נסיך שבו כל התכונות המוחזקות טובות שצוינו לעיל, לוא היה כזה, אולם מאחר שהמצב האנושי אינו מאפשר שלאדם אחד תהיינה כל התכונות הללו, וגם אי אפשר לנהוג רק ולחלוטין על פיהן, הרי שצריך הנסיך שיהיה כה נבון וזהיר, עד שידע לחמוק מחרפת אותן התכונות הרעות היכולות לגזול ממנו את ממלכתו, בעוד מאותן התכונות שאין ביכולתן לגזול ממנו את ממלכתו הוא חייב להישמר, אם אפשר לו, אולם אם אי אפשר, הוא רשאי לנהוג בפחות קפדנות בהן.

ועוד: אל לו לנסיך לשים לב אם יגידו עליו שיש בו אותן תכונות רעות שבלעדיהן רק בקושי יכול להציל מעמדו, כי אם נבחן כל זה בעיון, נמצא שיש תכונות הנראות מידות טובות, אך אם יאמץ אותן הנסיך יביאו לחורבנו, ויש אחרות, הנראות מידות רעות, ואם יאמץ אותן, יהיו תוצאותיהן ביטחון ושגשוג.