להבין משל ומליצה

משל על בן יחיד שאביו ציווה אותו לקיים שלוש מצוות לאחר מותו, המשל נועד להסביר את כוונת הפסוק "להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם".

משל המסביר את כוונת הפסוק “להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם”.

מעשה שהיה באיש אחד עשיר וירא שמים ולו בן יחיד שאהב אותו אהבה עזה. לעת זקנתו קרא האב לבנו ואמר לו: שמע בני, הנני הולך בדרך כל הארץ, לפני מותי עלי להגיד לך שלושה דברים ועשית אותם וחיית:

א. המצווה הראשונה היא שתמיד תלך לעבודתך בצל.
ב. תוכל דבש.
ג. תישן על משי.

הבן צחק ואמר לאביו: כל מצוותיך הן טובות ובריאות לגוף ואני מבטיח לך שאקיימן.

לאחר זמן קצר נפטר אביו, הלך הבן שמר הבטחתו והלך וקנה כמה כדים של דבש, החליף את המזרנים שלו במשי, אך למצוות אביו הראשונה לא ידע מה לעשות ואיך לקיימה. לבסוף, החליט לקנות שמשיה והיה הולך בצילה למקום עבודתו.

בימים הראשונה נעמה לו אכילת הדבש, אך לאחר מספר ימים מאסה נפשו ואכל את הדבש בעל כורחו. גם שנתו לא ערבה לו, המשי היה גורם לו להתחלק מצד אל צד.

הבן נעשה חולה ונפל על משכב, התייאש מחייו וקילל את היום שהבטיח לאביו לקיים את מצוותיו.

לאביו היה ידיד טוב, שבמקרה שמע על הבן שחלה ובא לבקר אותו. שאל הידיד: ממה נעשית חולה ומיואש כך?

סיפר לו הבן את מצוות אביו ואת הבטחתו לקיימן. ידיד האב צחק ואמר: אני מתפלא עליך שלא הבנת את כוונת אביך. בטח שהוא לא התכוון שתוכל דבש ותישן על משי, אלא עיקר המצווה היא הראשונה והיא שתלך בצל לעבודתך.

זה מה שאמר שלמה המלך: להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם.

כוונת אביך שתךף בצל, פירוש שתקדים בבוקר לעבודתך לפני זריחת השמש ותחזור ממנה אחרי שקיעת החמה. ואל תקיד יש לי עושר מספיק ולמה לי לקום מוקדם. ואם תעשה את מצוות אביך, בוודאי כשתשב לאכול יהיה לך האוכל מתוק כמו הדבש ושינתך תהיה נוחה כאילו אתה ישן על משי, מפני שעבדת.

ואמר ידיד האב לבנו: קום והחלף את מזרונך ברגיל ואכול מה שתאבה נפשך ואת מצוות אביך עשה, השכם לעבודת בוראיך והקדם למלאכתך כי המלאכה היא  בריאותו של אדם.

וכן עשה הבן וחזר שוב לאיתנו.

וזה מה שאמר שלמה המלך: בבוקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך.

כל זמן שאדם בעולם הגשמי מחויב לעבוד, כי העבודה היא בריאותו של אדם. היא אשר נותנת תאבון לאכול ומנעימה את השינה.

ובתורת משה כתוב בפרשת יתרו: ששת ימים תעבוד ועשית מלאכתך.

כפל את מובן העבודה והמלאכה, הלא שניהם מאותה לשון, אבל פירשו חז”ל, עבודה היא עבודת הקב”ה, ואחר העבודה המלאכה, כי אחרי שעבדת בלב שלם את הקב”ה תהיה בטוח שהק”ב ישלח ברכה במעשה ידיך.