החדר של מרי

חדרה של מרי הוא ניסוי מחשבתי שמטרתו להראות כי קיימות תכונות שאינן פיזיקליות וידע הניתן להשגה על בסיס ניסיון תודעתי.

חדרה של מרי – טיעון הידע של ג’קסון

מרי היא מדענית מבריקה, ומסיבה כלשהי, נאלצת לחקור את העולם מחדר צבוע בשחור ולבן דרך מסך טלוויזיה שחור לבן ללא צבעים. היא מתמחה בנוירופיזיולוגיה של הראייה ומשיגה, כך אנו מניחים, את כל המידע הפיזיקלי שניתן לדעת לגבי מה שקורה אצלנו כשאנחנו רואים עגבניות, את השמים, ואת השימוש שלנו במונחים אדום וכחול, וכך הלאה. היא מגלה לדוגמה, בדיוק איזה אורכי גל מהשמים מעוררים את הרשתית, ובדיוק כיצד מערכת העצבים המרכזית מכווצת את מיתרי הקול ומעבירה אוויר מהריאות כדי לבטא את המשפט “השמים כחולים”. מה יקרה כשמרי תשתחרר מחדרה השחור לבן או כשיינתן לה מסך טלוויזיה צבעוני? האם היא תלמד משהו או לא?

פרנק ג’קסון

 

הסבר

טיעון הידע של פרנק ג’קסון הוא טיעון בעד העמדה הדואליסטית בנוגע לבעיה הפסיכופיזית. הטיעון הזה מתחיל מסיפור על מרי המדענית, שמכילה את כל הידע הפיזיקלי בעולם. היא יודעת את כל מה שקורה לנו לגבי תפישות של צבע בעולם.

טענתו המרכזית של ג’קסון כתוצאה מהניסוי הייתה שאם מארי למדה משהו חדש כאשר צפתה לראשונה בצבע האדום, למרות שידעה כל מה שאפשר מבחינה מדעית, הרי שקיימות תופעות ממשיות שהפיזיקה לא יכולה להקיף במלואן, כמו מצבים מנטליים. בחוגים פילוסופיים ההנחה הזו מכונה בשם “טיעון הידע”, שמעיד על קיומם שלתכונות וידע שאינם פיזיקליים שניתן לגלותם רק באמצעות חוויה מודעת.

 

הנחות הטיעון של פרנק ג’קסון:

  • למרי היה ידע על כל התכונות הפיזיקליות של התנסות אדום.
  • עם שחרורה מחדרה, מרי רכשה ידע על תכונה “חדשה” של התנסות אדום – תכונה שעל אודותיה לא ידעה קודם.

ג’קסון מניח שאת ה-quale של התנסויות ניתן להכיר רק מבפנים, כלומר מנקודת מבט של גוף ראשון, על ידי התנסות בהן. נראה שרק על ידי התנסות אנו יכולים לדעת “איך זה להתנסות באמת” – איך זה להתנסות בראיית אדום, להתנסות בתחושת פחד, שלווה, צחוק וכדומה. אם כך, כשאנחנו מתנסים התנסות כלשהי בפעם הראשונה, אנו רוכשים ידע חדש עליה – ידע על התכונה שמקנה לה את אופייה ההתנסותי המיוחד, ידע על הקוואליה שלה. קוואליה (quale): תכונות פרספקטיבליות הניתנות להיכרות וידיעה רק מתוך פרספקטיבה של זה שמתנסה בהן.