הגיגים

ציטוטים, נקודות למחשבה, תובנות והשראה לחיים.

למה אנחנו מתקשים להגיע להכרעה ונותרים עם השאלה, האם כדאי לנו או שלא, והאם זה טוב או שזה רע? בכל דבר במציאות, כמות היתרונות והחסרונות היא שווה, ולכן על כל יתרון שנמצא, המוח תמיד יכול למצוא לנו חיסרון, וכן אנחנו מתקשים להגיע להכרעה, המוח עובד כמו מראה. אנחנו מציגים נקודת מבט מסוימת ומצרפים לה פרשנות טובה או רעה. המוח בתגובה משקף ומראה לנו נקודת מבט מזווית בדיוק הפוכה, אשר ברב המקרים גם תקבל פרשנות רגשית מנוגדת והפוכה.
ולכן, כשאנחנו מציגים למוח תמונת מציאות חיובית שמצביעה על יתרון, המוח מראה לנו את ההשתקפות של התמונה שלרב תתפרש עבורנו כחיסרון. ובדיוק כמו שאנחנו מסתכלים במראה ורואים את עצמינו מזווית הפוכה, אין זה אומר שנקודת המבט הנגדית היא בהכרח טובה או רעה. ככל שנבין את זה טוב יותר, תהיה לנו בחירה, האם להסתכל ולפרש את התמונה שמשתקפת במראת מציאותנו, כרעה או כטובה.

אסף דניאל

דגש חשוב בחינוך ילדים, ראוי לעשות הפרדה בין הילד למעשה שהילד עשה. לא לומר לו שהוא ילד רע, אלא שהוא עשה מעשה רע. ולא לומר לו שהוא לא בסדר, אלא שהוא עשה דבר לא בסדר.
ההבדל בין ההתבטאויות הוא בכך שהראשונה מקבעת בתודעת הילד את האמונה שהוא הבעיה וזה עניין של אופי או תכונה מולדת והוא עלול לחשוב שאין באפשרותו לבחור לפעול אחרת. צורת הביטוי השנייה מפרידה את המעשה של הילד מהילד ומעבירה לו את המסר שלהבא הוא יכול לבחור אחרת, והדבר תלוי בו.

אסף דניאל

 

אפלטון על מעשה מרכבה

גוף האדם הוא המרכבה; העצמי, הוא האיש שמוביל אותו; המחשבה היא המושכות, והרגשות הם הסוסים

אדם יכול להעלות במחשבתו כל רעיון או מחשבה ולהצמיד להם פרשנות רגשית חיובית וטובה, ויש בכוחו לשנות את מצב הרוח שלו מעצבות לשמחה, ולו רק בכוח המחשבה והדיבור הפנימי.
וצריך כל אדם להיות אמן בדעתו, לדעת לפסל את מחשבתו ולעצב מצבי רוחו, להעשיר בגוונים את עולם הרגשות שלו, ולדייק דיוקן נקודת מבטו. ואם יעלה ברצונו להשקיט את רעשי מחשבתו ומהומות ליבו, יצייר בדעתו שקט ודממה וישרבט שלווה ונחת, והכל בדיוק כפי רצונו.

אסף דניאל

קורה לאדם שמתנוצץ לו ניצוץ בשכלו ומזריח על פרטי מציאותו שהיו גלויים לפניו עד כה, אך נשגבים מבינתו ונסתרים מדעתו. בזמנים שהשכל מאיר אל הדעת, יתעורר בו הצורך לחשוף ולגלות לחברו את מה שזה עתה התבאר לו והבריק במוחו. ואף על פי שאותו עניין, לעצמו הוא נראה מובן וברור, אל לו לטעות ולחשוב שהוא יאיר את כל עיני העולם.
יהיה מי שיעדיף לעצום עיניו מראות השתקפות עצמו,ומי שאינו מסוגל להכיל מציאות כזו בהירה בעיני רוחו. יהיה מי שהאמת תתגלה לו לרגע קט, ותשוב ותיעלם בין ענני מחשבתו, ומי שמראהו כאילו והוא מעולם לא ידע דבר מחוץ למציאותו. מחשבות האדם מרחפות כצלליות מעל ראשו, לוחשות באוזניו, מסיחות את דעתו ופוגעות בו.
בהיעדר מנוחתו הוא מתהלך בעולמו חצי חי וחצי מת, מקדש חיים של סבל ועבדות, ומעמיד פני שפע ועליונות. הרוצה להתיר קשרים מחבלי נפשו ונפש זולתו, עליו לנקות במשנה זהירות, בערמה, גם בפיקחות. לדעת לטשטש את משמעות דבריו לאחד, וללטש את פגמי השקר והכזב עבור האחר. למסור רמזים לזה שצריך ולהביע קריצה בין שורות ומילים. ועליו ללמוד להסתיר את כוונות ליבו תחת כיסוי של מילים עמומות, כאילו שהוא מדבר מתוך ערפל.

אסף דניאל