חווית המציאות, מהי באמת?

האם אנו חיים במציאות מדומה? כיצד אנו יכולים לבדוק זאת אובייקטיבית, והאם ניתן בכלל לדעת מה קורה כאן באמת?

מהי בדיוק חווית המציאות שלנו?

כדי לענות על השאלה, עלינו להבין כיצד מתרחש תהליך עיבוד המידע במוח שלנו.

לפי ההסבר המדעי אנחנו קולטים מידע מהעולם החיצוני באמצעות החושים שלנו, ולאחר מכן המוח שלנו מעבד את המידע ומשדר לנו תמונת מציאות מסוימת, זו שאנו רואים כרגע לפנינו. אז הצבעים שאנו רואים כרגע לנגד ענינו, הם תוצאה של קליטת מידע באמצעות החושים שלנו – קילטת סט אורכי גל של קרינה אלקטרו מגנטית.

ואחרי שהמוח שלנו מעבד את המידע שקלטנו באמצעות החושים, הוא מציג לנו גוון מסוים של צבע.

אז אפשר לומר שהצבע “כתום”, הוא לא תכונה טבעית של “תפוז”, אלא ביטוי לאורך גל מסוים. והצבע “כחול” הוא לא צבע הים, אלא ביטוי לאורך גל כלשהו. וכך גם לגבי שאר החלקים של חווית המציאות שלנו, כמו ריחות, טעמים, צלילים, גבולות האובייקטים, תפיסת עומק, תפיסת מרחב וכן הלאה.

אז מהו העולם האמיתי?

האם הקרינה האלקטרו מגנטית היא העולם האמיתי?

עלינו לשאול את עצמנו: איך אנחנו יודעים שקיימת קרינה אלקטרו מגנטית? לפי התאוריה המדעית, גם על הקרינה האלקטרו מגנטית למדנו באמצעות החושים שלנו. ואם כן, ניתן לומר שגם הקרינה האלקטרו מגנטית בדומה לשאר הדברים שאנחנו יודעים, היא ביטוי של משהו אחר שאנו קולטים באמצעות החושים.

אז בעצם כל חווית המציאות שלנו היא לא יותר מאשר דימוי של העולם האמיתי. החוויה שלנו אינה המציאות כפי שהיא באמת, אלא שהיא המציאות כפי שהיא נתפסת בעינינו.

למעשה כדי לדעת מה באמת קורה בעולם האמיתי עלינו לנטרל את ההשפעה של החושים שלנו ואת ההשפעה של תהליך עיבוד המידע שנעשה במוח שלנו.

החושים שלנו קולטים רק חלק מסוים מהמידע הקיים. ובנוסף על כן, המוח שלנו מסנן מידע נוסף מתוך המידע שנקלט באמצעות בחושים, מעבר לכך שהמוח גם יכול לעוות את המידע וליצור מספר פרשנויות מנוגדות אחת לשניה, שאינן בהכרח משקפות באופן מדויק את העולם האמיתי.

האם קיימת אפשרות לנטרל את הפרשנות הסובייקטיבית שלנו?

אנו יכולים לטעות ולחשוב שאם אנשים סביבנו אומרים לנו שהם רואים ומרגישים בדיוק את מה שאנחנו רואים ומרגישים, זה בהכרח אומר שזו האמת ואין כאן עניין של פרשנות אישית למתרחש סביבנו.

וראוי לציין שכאשר אנו שואלים אנשים אחרים האם גם הם רואים את מה שאנחנו רואים, אנחנו בעצם שואלים חלק מסוים מתמונת המציאות שלנו, האם חלק אחר מהתמונה הוא אמת. זה לא הגיוני לשאול חלק מהתמונה לגבי מידת האמת שיש בחלק אחר מהתמונה. הרי אנחנו לא בטוחים לגבי כל מה שאנחנו רואים ושומעים, וזה כולל גם את האנשים סביבנו שאנחנו רואים ושומעים.

זה כמו לבקש מאדם זר בחוף הים שישמור לנו על החפצים מפני אנשים זרים אחרים, שלא יגנבו לנו אותם. וכיצד אנו יודעים שאותו אדם זר שביקשנו ממנו לשמור לנו על החפצים, הוא לא מאותם אנשים זרים שעלולים לגנוב לנו אותם?

על מכשירי מדידה

הפתרון שנועד לפצות על הפער בין המציאות האמיתית לבין מה שאנחנו יודעים באמצעות החושים שלנו הוא מכשירי מדידה.

וראוי לשאול, האם מכשירי מדידה אכן מפצים על הפער שיש בין החוויה שלנו למציאות האמיתית? ראשית, מכשירי המדידה בעצמם אינם פטורים מתהליכי סינון ועיבוד מידע. גם מכשירי מדידה מוגבלים לקלוט רק טווח מסוים של מידע, ולצורך העניין – טווח אורכי גל מסוים שאינו בהכרח משקף את כל המידע הקיים.

בנוסף מכשירי מדידה לא מפצים על תהליך עיבוד המידע שלנו, מפני שכדי לדעת את תוצאות מכשירי המדידה, עלינו לקלוט את תוצאות המדידה שבוצעו על ידי מכשירי המדידה, באמצעות החושים שלנו.

זאת אומרת שבסופו של תהליך אנחנו בעצמנו אספנו את המידע ולא מכשירי המדידה, לכן לא ניתן לומר שמכשירי המדידה מפצים על הסקלציה של המוח והחושים שלנו.

יתכן וניתן לומר שמכשירי מדידה משקפים את המציאות באופן מהימן יותר מאשר החושים שלנו, אך גם זה לא בהכרח נכון, ולא נעסוק בשאלה זו כעת.

האם התאוריה המדעית לתהליך קליטת המידע ועיבודו במוחנו בהכרח נכונה?

לפי התאוריה המדעית עצמה ניתן לקבוע שהתאוריה אינה בהכרח נכונה. הרי התאוריה אומרת שכל מה שאנחנו יודעים אינו בהכרח אמת. זה אומר שגם התאוריה שלפיה אנו קולטים מידע באמצעות החושים שלנו ולאחר מכן המוח מעבד את המידע ויוצר עבורנו תמונת מציאות, גם את זה למדנו באמצעות החושים שלנו, ולכן לא ניתן להסתמך בודאות על המידע הזה.

האם יש דרך לדעת באופן אובייקטיבי מה קורה כאן באמת?

הראשון, הוא זה שטוען שאין דבר כזה “ראיה” והכל בגדר פרשנות סובייקטיבית, אבל הוא מכריע שזו עובדה נכונה באופן אובייקטיבי, אבל שוכח שמעצם זה שהוא טוען שהכל רק פרשנות סובייקטיבית, זה הופך את הפסיקה שלו כנגדו, כי הקביעה שלו היא רק פרשנותו הסובייקטיבית. השני, הוא זה שהולך לפי השיטה האמפירית ומנסה לאסוף ראיות כדי לקבוע עובדות אובייקטיביות, אבל שוכח לשאול את עצמו: אם אכן מדובר באמת אובייקטיבית ומוחלטת, אז בשביל מה אני צריך בכלל ראיות? האמת האובייקטיבית אינה דורשת שום הוכחה, אלא היא אמת ואין אפשרות שהיא לא תהיה קיימת. וגם אין אפשרות לפרש אותה אחרת.

סובייקטיבי ללא אובייקטיבי הוא כמו ימינה בלי שמאלה

ברמה הלוגית, לא ניתן לומר על משהו שהוא סובייקטיבי, בלי שיהיה קיים גם משהו אובייקטיבי. בעצם זה שאנו יודעים על הסובייקטיבי, אנו יודעים על האובייקטיבי.

אז האם יש אמת אובייקטיבית? התשובה היא כן. האם ניתן לדעת אותה? התשובה היא שאין הבדל בין סובייקטיבי לאובייקטיבי, ועניין זה יבואר במקום אחר.