הסוטרה אודות ארבעת יסודות המודעות

הסוטרה אודות ארבעת יסודות המודעות: התבוננות בגוף והרגש, התבוננות בתודעה ובמושאי התודעה.

 

ארבעת יסודות המודעות

פעם אחת שהה הבודהה בין בני הקורו, שלהם עיר מסחר בשם קמסדמה, שם פנה הבודהה אל הניזירים:

נזירים!

השיבו הנזירים: כן אדוני.

ויאמר בודהה:

יש דרך אחת המובילה לטיהור הרוח, להתגברות על הצער והייאוש, להיעלמות הכאב והצער, אל הדרך הנכונה להגשמת הניבאנה (נירוונה) – דרך ארבעת יסודות המודעות.

מה הם הארבעה?

נזיר מתבונן בגוף כגוף, במרץ, במודעות ובהכרה בהירה, לאחר שהניח להשתוקקות ולסלידה מן העולם. הוא מתבונן בהרגשות כהרגשות, במרץ, במודעות ובהכרה בהירה, לאחר שהניח להשתוקקות ולסלידה מן העולם. הוא מתבונן בתודעה כתודעה, במרץ, במודעות ובהכרה בהירה, לאחר שהניח להשתוקקות ולסלידה מן העולם. הוא מתבונן במושאי התודעה כמושאי תודעה, במרץ, במודעות ובהכרה בהירה, לאחר שהניח להשתוקקות ולסלידה מן העולם.

התבוננות בגוף

ואיך נזיר מתבונן בגוף כגוף? הנה נזיר, לאחר שהלך ליער או לרגלי עץ או לבקתה ריקה, יושב כשרגליו משוכלות, מחזיק את גופו זקוף, תוך שהוא מרכז את מודעותו. במודע הוא שואף, במודע הוא נושף.

כאשר הוא שואף שאיפה ארוכה, הוא יודע: אני שואף שאיפה ארוכה. וכאשר הוא נושף נשיפה ארוכה, הוא יודע: אני נושף נשיפה ארוכה. כאשר הוא שואף שאיפה קצרה, הוא יודע: אני שואף שאיפה קצרה. וכאשר הוא נושף נשיפה קצרה, הוא יודע: אני נושף נשיפה קצרה.

הוא מאמן את עצמו בחשיבה: אשאף מתוך מודעות לכל הגוף. הוא מאמן את עצמו בחשיבה: אנשוף מתוך מודעות לכל הגוף. הוא מאמן את עצמו בחשיבה: אשאף להרגיע את כל תהליכי הגוף. הוא מאמן את עצמו בחשיבה: אנשוף להרגיע את כל תהליכי הגוף.
בדיוק כפי שחרט עץ מיומן או שולייתו, בעוד הוא חורט חריטה ארוכה, מודע לכך שהוא חורט חריטה ארוכה, או בעודו חורט חריטה קצרה, מודע לכך שהוא חורט חריטה קצרה, כך גם נזיר, כאשר הוא שואף שאיפה ארוכה. וכך הוא מאמן את עצמו בחשיבה: אשאף כדי להרגיע את כל תהליכי הגוף.

כך, הוא מתבונן בגוף כגוף התבוננות פנימית, מתבונן בגוף כגוף התבוננות חיצונית, הוא מתבונן בגוף התבוננות פנימית וחיצונית. הוא מתבונן בגורמי ההיווצרות בגוף, מתבונן בגורמי ההיעלמות בגוף, ובשניהם, גורמי ההיווצרות וגורמי ההיעלמות בגוף. אז המודעות ש”יש גוף” נמצאת בו במידה מספקת לידיעה ולהכרה. והוא חי עצמי, לא נתלה ולא נאחז זבדבר לעולם. וכך, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

ועוד, כאשר נזיר הולך, הוא יודע: אני הולך. כאשר הוא עומד, הוא יודע: אני עומד. כאשר הוא יושב, הוא יודע: אני יושב. כאשר הוא שוכב, הוא יודע: אני שוכב. בכל תנוחה שגופו נמצא בה הוא יודע שכך היא. כך הוא מתבונן בגוף כגוף.

ועוד, כאשר נזיר הולך קדימה או אחורה, הוא מודע בבהירות למעשהו. כאשר הוא מביט קדימה או הצידה, הוא מודע בבהירות למעשהו. כאשרמתכופף או מתמתח, הוא מודע בבהירות למעשהו. כאשר הוא נושא את גלימתו התחתונה והעליונה ואת כערתו, הוא מודע בבהירות למעשהו. כאשר הוא אוכל, שותה, לועס וטועם, הוא מודע בבהירות למעשהו. כאשר הוא הולך, נעמד, מתיישב, נרדם ומתעורר, כאשר הוא מדבר או שותק, הוא מודע בבהירות למעשהו.כך הוא מתבונן בגוף כגוף.

ועוד, נזיר בוחן את הגוף מכפות רגליו מעלה, ומקודקוד ראשו מטה, כעטוי בעור ומלא באיברים לא טהורים שונים: בגוף זה מצויים שערות ראש, שערות גוף, ציפורניים, שיניים, עור, בשר, גידים, עצמות, מוח עצמות, כליות, לב, כבד, סרעפת, טחול, ריאות, מעיים, תוכן הקיבה, מרה, ליחה, מוגלה, דם, זיעה, שומן, דמעות, חלב, רוק, נזלת, ריר, שתן.

כאילו היה שק עם פתחים בשני קצותיו, מלא בסוגים שונים של דגנים וקטניות, כגון אורז גבעות, אורז שדה, עדשים, שעועית, אפונה, סומסום, אורז מקולף, ואדם בעל ראייה חדה, היה פותח את השק, בוחן את תכולתו ואומר: זה אורז גבעות, זה אורז שדה, אלה עדשים, זו שעועית, זו אפונה, זה סומסום, זה אורז מקולף. כך, גם נזיר בוחן את הגוף: זה שערות ראש, זה ריאות, זה מעיים… כך הוא מתבונן בגוף כגוף.

ועוד, נזיר בוחן את הגוף, בכל תנוחה שהוא נמצא בה, לפי ארבע היסודות: בגוף זה מצויים יסוד האדמה, יסוד המים, יסוד האש, יסוד הרוח.

כפי שקצב מיומן או שולייתו, לאחר ששחט פרה, היה יושב בצומת דרכים עם הגוויה המבותרת לנתחים, כך גם נזיר בוחן את הגוף בכל תנוחה שהוא נמצא בה, לפי היסודות: בגוף זה מצויים יסוד האדמה, יסוד המים, יסוד האש, יסוד הרוח. כך הוא מתבונן בגוף כגוף.

ועוד, אם נזיר רואה גופה זרוקה בצד בבית העלמין, יום, יומיים או שלושה, מתה, נפוחה, חיוורת, מלאת מוגלה, הוא משווה את גופו עם זו, כשהוא חושב: גוף זה בעל טבע זהה, הוא יהיה כמו זה, אין הוא יכול לחמוק מגורל זה. כך הוא מתבונן בגוף כגוף.

ועוד, אם נזיר רואה גופה זרוקה בצד בבית העלמין, נאכלת בידי עורבים, נצים או נשרים, בידי כלבים, תנים או תולעים למיניהם, הוא משווה את גופו עם זו כשהוא חושב: גוף זה הוא בעל טבע זהה, הוא יהיה כמו זה, אין הוא יכול לחמוק מגורל זה. כך הוא מתבונן בגוף כגוף.

ועוד, אם נזיר רואה גופה זרוקה בצד בבית העלמין, שלד עם בשר ודם מחובר בגידים. שלד חסר בשר, מרוח בדם מחובר בגידים. שלד חסר בשר ודם מחובר בגידים. עצמות מחוברות בגידים מפוזרות בכל בכיוונים – עצם יד כאן, עצם רגל שם, עצם קרסול כאן, עצם שוק שם, עצם אגן כאן, עמוד שדרה שם, עצם בית חזה כאן, זרוע שם, עצם כתף כאן, עצם גרון שם, לסת כאן, שיניים שם, גולגולת כאן, הוא משווה את גופו עם זו כשהוא חושב: גוף זה הוא בעל טבע זהה, הוא יהיה כמו זה, אין הוא יכול לחמוק מגורל זה. כך הוא מתבונן בגוף כגוף.

 

התבוננות ברגשות

ואיך נזיר מתבונן בהרגשות כהרגשות? הנה, נזיר כאשר הוא מרגיש הרגשה נעימה, הוא יודע: אני מרגיש הרגשה נעימה. כאשר הוא מרגיש הרגשה לא נעימה, הוא יודע: אני מרגיש הרגשה לא נעימה. כאשר הוא מרגיש הרגשה נייטרלית, הוא יודע: אני מרגיש הרגשה נייטרלית. כאשר הוא מרגיש הרגשה נעימה שמקורה בחושים, הוא יודע: אני מרגיש הרגשה נעימה שמקורה בחושים. כאשר הוא מרגיש הרגשה נעימה שמקורה אינו בחושים, הוא יודע: אני מרגיש הרגשה נעימה שמקורה אינו בחושים. כאשר הוא מרגיש הרגשה לא נעימה שמקורה בחושים, הוא יודע: אני מרגיש הרגשה לא נעימה שמקורה בחושים. כאשר הוא מרגיש הרגשה לא נעימה שמקורה אינו בחושים, הוא יודע: אני מרגיש הרגשה לא נעימה שמקורה אינו בחושים. כאשר הוא מרגיש הרגשה נייטרלית שמקורה בחושים, הוא יודע: אני מרגיש הרגשה נייטרלית שמקורה בחושים. כאשר הוא מרגיש הרגשה נייטרלית שמקורה אינו בחושים, הוא יודע: אני מרגיש הרגשה נייטרלית שמקורה אינו בחושים.

כך הוא מתבונן בהרגשות כהרכשות התבוננות פנימית. מתבונן בהרגשות כהרגשות התבוננות חיצונית. מתבונן בהרגשות התבוננות פנימית וחיצונית. הוא מתבונן בגורמי ההיווצרות בהרגשות. הוא מתבונן בגורמי ההיעלמות בהרגשות, ובשניהם, גורמי ההיווצרות וגורמי ההיעלמות בהרגשות. או לחלופין, המודעות ש”יש הרגשה” נמצאת בו במידה מספקת לידיעה ולהכרה. והוא חי עצמאי, לא נתלה ולא נאחז בדבר בעולם. כך, נזיר מתבונן בהרגשות כהרגשות.

התבוננות בתודעה

ואיך נזיר מתבונן בתודעה כתודעה? הנה, נזיר יודע תודעה אחוזת השתוקקות כתודעה אחוזת השתוקקות. נזיר יודע תודעה נטולת השתוקקות כתודעה נטולת השתוקקות. תודעה אחוזת שנאה כאחוזת שנראה, תודעה נטולת שנאה כנטולת שנאה, תודעה מבולבלת כמבולבלת, תודעה נטולת בלבול כנטולת בלבול, תודעה מכוונת כמכוונת, תודעה מוסחת כמוסחת, תודעה מפותחת כמפותחת, תודעה לא מפותחת כלא מפותחת, תודעה נעלה כנעלה, תודעה לא נעלה כלא נעלה, תודעה מרוכזת כמרוכזת, תודעה לא מרוכזת כלא מרוכזת, תודעה משוחררת כמשוחררת, ותודעה לא משוחררת כלא משוחררת.

כך הוא מתבונן בתודעה כתודעה התבוננות פנימית, הוא מתבונן בתודעה כתודעה התבוננות חיצונית. כך הוא מתבונן בהופעת תופעה בתודעה. ולחילופין המודעות “יש תודעה” נמצאת בו במידה מספקת לצורך ידיעה והכרה. והוא חי כשאינו כבול, לא אוחז בדבר בעולם. וכך, נזיר מתרגל הבנה נכונה של תודעה כתודעה.

התבוננות במושאי התודעה

ואיך נזיר מתבונן במושאי התודעה כמושאי תודעה?

חמשת המכשולים:

הנה, נזיר מתבונן במושאי התודעה בהתייחס לחמשת המכשולים. איך הוא עושה זאת?

כך, אם תאווה חושית נמצאת בו, הנזיר יודע: תאווה חושית נמצאת בי. אם אין תאווה חושית נמצאת בו, הנזיר יודע: אין בי תאווה חושית. והוא יודע איך מופיעה תאווה חושית שטרם הופיעה, והוא יודע איך ננטשת תאווה חושית שכבר הופיעה, והוא יודע איך לא תופיע בעתיד תאווה חושית שננטשה. אם סלידה נמצאת בו: הנזיר יודע: סלידה נמצאת בי. והוא יודע איך לא תופיע בעתיד סלידה שננטשה.

אם קהות חושים או עצלות נמצאת בו, הנזיר יודע: קהות חושים או עצלות נמצאת בי. והוא יודע איך לא יופיעו בעתיד קהות החושים או העצלות שננטשו. אם דאגה ואי מנוחה נמצאות בו, הנזיר יודע: דאגה ואי מנוחה נמצאות בי. והוא יודע איך לא יופיעו בעתיד דאגה ואי מנוחה שננטשו.

אם ספק נמצא בו, הנזיר יודע: יש בי ספק. אם לא נמצא בו ספק, הוא יודע: אין בי ספק. והוא יודע איך ספק שטרם הופיע מופיע, והוא יודע איך לנטוש ספק שכבר הופיע, והוא יודע איך לא יופיע בעתיד ספק שננטש.

כך הוא מתבונן במושאי התודעה כמושאי תודעה התבוננות פנימית וחיצונית..

חמשת המצרפים:

ועוד, נזיר מתבונן במושאי התודעה כמושאי תודעה בהתייחס לחמשת מצרפי ההיאחזות. איך הוא עושה זאת?

הנה הנזיר חושב: כך היא צורה. כך היא הופעתה של צורה. כך היא היעלמותה של צורה. כך היא הרגשה. כך היא הופעתה של הרגשה. כך היעלמותה של הרגשה. כך היא תפיסה. כך הופעתה של תפיסה. כך היעלמותה של תפיסה. כך הן התפיסות הקודמות. כך הופעתן של התפיסות הקודמות. כך היעלמותן של התפיסות הקודמות. כך היא הכרה. כך הופעתה של הכרה. כך היעלמותה של הכרה.

כך הוא מתבונן במושאי התודעה כמושאי תודעה התבוננות פנימית וחיצונית..

ששת בסיסי החושים הפנימיים והחיצוניים:

ועוד, נזיר מתבונן במושאי התודעה כמושאי תודעה בהתייחס לששת בסיסי החושים הפנימיים והחיצוניים. איך הוא עושה זאת?

הנה, נזיר יודע את העין, יודע מראות ויודע כל קשר שלילי המופיע כתלוי בשניהם. והוא יודע איך מופיע קשר כזה שטרם הופיע, והוא יודע איך לנטוש קשר כזה שכבר הופיע, והוא יודע איך לא יופיע בעתיד קשר כזה שננטש. הוא יודע את האוזן ויודע צלילים.. הוא יודע את האף ויודע ריחות.. הוא יודע את הלשון ויודע טעמים.. הוא יודע את התודעה ויודע מושאי תודעה ויודע כל קשר שלילי המופיע כתלוי בשניהם. והוא יודע איך קשר כזה שטרם הופיע מופיע, ויודע איך לנטוש גורם כזה שכבר הופיע, והוא יודע איך לא יופיע בעתיד קשר כזה שננטש.

כך, הוא מתבונן במושאי התודעה כמושאי תודעה התבוננות פנימית וחיצונית..

שבעת גורמי ההתעוררות:

ועוד, נזיר מתבונן במושאי כמושאי תודעה בהתייחס לשבעת גורמי ההתעוררות. איך הוא עושה זאת?

הנה, אם גורם ההתעוררות “מודעות” נמצא בו, הוא יודע שהוא נמצא. אם אין בו מודעות, הוא יודע שאין בו מודעות. והוא יודע איך מודעות שטרם הופיעה מופיעה, והוא יודע איך נעשה פיתוח מלא של מודעות. אם גורם ההתעוררות “חקר מושאי התודעה” נמצא בו, הוא יודע. אם גורם ההתעוררות “נמרצות” נמצא בו, הוא יודע. אם גורם ההתעוררות “שמחה” נמצא בו, הוא יודע. אם גורם ההתעוררות “שלווה” נמצא בו, הוא יודע. אם גורם ההתעוררות “ריכוז” נמצא בו, הוא יודע. אם גורם ההתעוררות “השתוות נפש” נמצא בו, הוא יודע. הנזיר יודע שהוא נמצא, אם גורם ההתעוררות השתוות הנפש איננו, הוא יודע שאיננו. והוא יודע איך השתוות הנפש שטרם הופיעה מופיעה, והוא יודע איך נעשה פיתוח מלא של גורם השתוות הנפש.

כך, הוא מתבונן במושאי התודעה כמושאי תודעה התבוננות פנימית וחיצונית..

ארבע האמיתות הנאצלות:

ועוד, נזיר מתבונן במושאי התודעה כמושאי תודעה, בהתייחס לארבע האמיתות הנאצלות. איך הוא עושה זאת?

הנה, נזיר יודע זאת כהוויתו: זהו סבל. הוא יודע זאת כהוויותו: זהו מקור הסבל. הוא יודע זאת כהוויותו: זהו קץ הסבל. הוא יודע זאת כהוויותו: זוהי הדרך המובילה לקץ הסבל.

כל מי שיתרגל את ארבעת יסודות המודעות האלה במשך שבע שנים בלבד יוכל לצפות לאחת משתי תוצאות: או שיהיה ארהנט בעולם זה, או, אם נותרה שארית אחיזה, יהיה במצב של זה שאינו חוזר.

וגם אם לא יתרגל שבע שנים, כל מי שיתרגל אותם במשך שש, חמש, ארבע, שלוש, שנתיים, שנה אחת בלבד, יוכל לצפות לאחת משתי תוצאות: או שיהיה ארהנט בעולם הזה, או, אם נותרה שארית אחיזה, יהיה במצב של זה שאינו חוזר.

וגם, כל י שיתרגל אותם במשך שבוע אחד בלבד, יוכל לצפות לאחת משתי תוצאות: או שיהיה ארהנט בעולם הזה, או, אם נותרה שארית אחיזה, יהיה במצב של זה שאינו חוזר.

 

כך נאמר: יש דרך אחת המובילה לטיהור הרוח, להתגברות על הצער והייאוש, להיעלמות הכאב והעצב, אל הדרך הנכונה להגשמת הניבאנה – דרך ארבעת יסודות המודעות.

כך אמר המבורך והנזירים היו מאושרים ושמחים בדבריו.