שכל משכיל ומושכל

מתוך כתבי אריסטו: כאשר השכל לוקח חלק במושכלו, הוא הופך למושכל עצמו. וכך, השכל המשכיל והמושכל, הם אחד.

מטאפיזיקה למבדא פרק ז’:

וההשכלה כשהיא לעצמה היא ההשכלה של הטוב ביותר כשהוא לעצמו, וההשכלה במלוא מובן המילה היא השכלת היותר טוב במלוא מובן המילה, מה שמשכיל השכל הוא עצמו, שהרי לוקח הוא חלק במושכלו, כי נהיה הוא עצמו למושכל כשהוא נוגע בנשואיו ומשכיל אותם, ובאופן זה השכל והמושכל הם אחד.

כי אין לך מוכשר לקבל את המושכל, שהוא המהות, אלא השכל; אולם פועֵל הוא כשהוא מחזיק בנשואו, ולפיכך נראה שמה שיש לשכל מן האלוהי הוא זה (שהוא מחזיק בנשואיו) ולא זה (שהוא מוכשר להחזיק בהם), והעיון הוא הנעים והטוב מכל.

אם נמצא, אפוא, האל תמיד באותו המצב הטוב שנמצאים אנו בו לפעמים, מה נפלא הוא, ואם נמצא הוא במצב עוד יותר טוב, גדול הפלא עוד יותר, וכך הוא באמת.

ויש לו גם חיים. כי פּוֹעַל השכל הוא חיים, והאל הוא הפּוֹעַל ההוא, והחיים כשהם לעצמם, וכך הם חייו, הם פּוֹעַל, טוב ביותר ונצחי. לפיכך אומרים אנו שהאל הוא בעל חיים, נצחי וטוב ביותר. יש, אפוא, לאל חיים והתמדה רצופים ונצחיים. כי זה הוא האל.

מטאפיזיקה למבדא פרק ט’:

עניין השכל מעורר כמה ספקות. חושבים עליו שהוא האלוהי מכל הדברים הנראים, אולם מה טיבו שיהא כך.

שאלה זו מעוררת כמה קשיים:

אם אינו משכיל כלום, במה יהיה נכבד, יהיה כמו הישן!

אם הוא משכיל דבר מה, אולם דבר שנקבע על ידי אחר, לא תהיה עצמותו השכלה אלא כוח בלבד, ואז לא יהיה הוא העצם העליון, כי ערכו הוא בזה שהוא משכיל.

ועוד, תהא עצמותו שכל, תהא השכלה, מהו זה שאותו הוא משכיל? כי משכיל הוא או את עצמו או דבר אחר, ואם דבר אחר, או אותו דבר תמיד, או דברים שונים.

האם יש, אפוא, הבדל או לא, אם ישכיל הוא את הטוב או את כל מה שיזדמן לו? או אולי יש דברים שאין להעלות על הדעת שישכיל אותם? ברור, אפוא, שהוא משכיל את הדבר האלוהי ביותר ובעל הערך הגדול ביותר, ואינו משתנה, כי השינוי הוא ליותר רע. ועוד, דבר כזה יהיה תנועה.

על זה נעיר ראשית, אם אינו השכלה אלא כוח בלבד, קרוב לשער שההשכלה הרצופה תעלה לו בעמל.

שנית, ברור שיהיה דבר אחר בעל ערך יותר גדול מן השכלי והוא המושכל. גם יִמָצאו ההַשְׂכֵּל וההשכלה אף במי שמשכיל את הדברים הגרועים ביותר.

לפיכך, אם צריך להימלט מזה (וכך צריך, כי באמת יש דברים שמוטב שלא לראותם מאשר לראותם) ההשכלה גרידא לא תהיה הדבר היותר טוב.

לפיכך, מאחר שהוא הנעלה מכל, משכיל הוא את עצמו, וההשכלה שלו היא השכלת ההשכלה.

אולם רואים אנו שהמדע והתפיסה החושנית והסברה והבינה עניינם הוא בדבר אחר, ובהם בעצמם רק דרך אגב.

ועוד, אם להשכיל ולהיות מושכל הם שני דברים, מאיזו משתי בחינות אלו טוב הוא, ובאמת להיות משכיל ולהיות מושכל אינם דבר אחד.

אך במקרים אחדים המדע הוא הוא נשוא הידיעה.

במדעי היצירה, אם נעלים עין מן החומר, הוא הוא העצמות והמהות, במדעי העיון, הנשוא הוא ההגדרה וההשכלה.

לפיכך, מאחר שבדברים שאינם בעלי חומר אין המושכל והשכל שונים, יהיו השכל האלוהי ומושכלו דבר אחד, וההשכלה תהיה אחת עם המושכל.

נשאר ספק אחד: האם נשוא ההשכלה האלוהית מורכב הוא? שהרי אז ישתנה השכל האלוהי בעברו מחלק לחלק בתוך הכל.

אולם כל מה שאינו בעל חומר אינו ניתן להיחלק. השכל האנושי (או שכלו של כל יצור מורכב) מגיע למצב ידוע במשך זמן-מה, כי מאחר שהוא נבדל מן הטוב שלו, אינו מגיע אליו ברגע זה או זה, אלא הוא משיג אותו בצורתו העליונה רק בתוך כלל שלם.

אולם השכלה זו המשכילה את עצמה נמצאת במצב ההוא של שלמות מן העולם ועד העולם.

הובא מכתביו של ניר שטרן