אינטואיציה, פחד והלופ שביניהם

אינטואיציה תמיד תגיד לך מה כן לעשות והפחד יגיד לך מה לא. אינטואיציה, פחד והלופ שביניהם, איך יוצאים מהלופ הזה?

בכל רגע נתון קיימים בתוך אדם אינסוף קולות פנימיים שחלקם מרגישים סותרים אחד לשני, חלקם מרגישים כאילו הם אומרים אותו דבר אבל בדיעבד אנחנו מבינים שהתבלבלנו. חלקם מסונכרנים האחד עם השני, חלקם נכונים רק לעכשיו וחלקם נצחיים.

מאוד קשה להכיל את כלל כל הקולות האלו, במיוחד שיש הרבה טיעונים לוגיים נגדיים למה זה נכון ולמה זה נכון ואז אנחנו נכנסים למה שנקרא לופ.

העניין הוא שלופ הוא לא הכרח במקרים כאלו, לופ מתרחש כאשר השכל מנסה לפתור אתגר של הרגש וזאת משום שבעוד שהשכל הוא כלי נהדר בפתרון אתגרים של שכל הוא כלי ממש גרוע לפתרון אתגרים של רגש.

 

איזה כלי טוב לפתרון אתגרים של רגש?

העניין הוא שאצל רובנו העולם המנטלי מפותח הרבה יותר מהעולם הרגשי וזה גורם לנו לא לסמוך על יכולת פתירת האתגרים הרגשית.

למעשה לרוב אנחנו נתייחס לרגש כגורם לאתגר או אפילו כאתגר עצמו ולשכל כמנסה למצוא פתרון לרגש. הכרה ביכולת הרגשית לפתור אתגרים רגשיים היא הכרה חשובה להתחלת עבודה רגשית חסרת לופים.

על מנת לדבר יותר קונקרטית, אני הולך לתת דוגמא ללופ שאני חווה אותו כלופ שכיח בין רוב האנשים שאני בתקשורת איתם והוא הבלבול שבין אינטואיציה ופחד.

 

למה הלופ כל כך שכיח?

גם אינטואיציה וגם פחד הם אספקטים נפשיים שהקשר ביניהם לבין היגיון הוא מקרי בהחלט מה שיוצר מצב שכאשר הם סותרים הניסיון המנטלי להגיע לבחירה בין שתי הקולות האלו יוצר הסברים לוגיים טובים יותר או פחות לכל אחד מהכיוונים האפשריים, העניין הוא שבסופו של דבר הלוגיקה היא לא זו שתוכל לבחור ומכאן נוצר הלופ.

איך עוקפים את הלופ?

לומדים לסמוך על הרגש. משתמשים במנטל שלנו שלרוב פיתחנו אותו יותר על מנת ללמוד על הרגש וכשמגיע אתגר רגשי משתמשים בכלים רגשיים שלמדנו.

דוגמא טובה לשימוש במנטל על מנת לעזור לנו להבין את הרגש היא הגדרות אישיות, אם אני מצליח להגיד לעצמי מה זה מבחינתי פחד ומה זה מבחינתי אינטואיציה, יהיה לי קל יותר להתמודד עם הדילמה ובכך לעקוף את הלופ.

 

אני הולך להציע כאן הגדרות משלי למילים אלה, אך חשוב לי לומר שהעיקר כאן הוא לא ההגדרות עצמן, אלא השימוש במכאניקה של ההגדרות.

אם במקרה ההגדרות שלי לא מתאימות לכם זה מדהים, תמצאו את ההגדרות שיושבות לכם טוב יותר, לי עצמי יש כמה הגדרות כמעט לכל מושג שהגדרתי וגם נטייה לחדש הגדרות בהתאם להתקדמות התודעתית שלי. אין עניין שההגדרה שלכם תהיה האמת, זה לא אפשרי, יש עניין שהיא תרגיש לכם האמת ברגע נתון זה, על כן עליה להיות גמישה.

1. אינטואיציה – היכולת הלא רציונלית להבין מה יהיה לי נכון לעשות.

2. פחד – היכולת הלא רציונלית להבין מה לא יהיה לי נוח לעשות. הוספתי כאן את המילים “לא רציונלית” על מנת שיהיה ברור יותר לאנשים שלא מתרגלים עבודה רגשית, אבל בתכלס מאחר ומדובר בעולם הרגשי הן מילים מיותרות, כל מה שנוגע לעולם הרגשי הוא לא רציונלי.

עוד משהו שחשוב להגיד הוא שלפעמים מה שנכון לי לעשות ומה שנוח לי לעשות זהים, כלומר שהפחד והאינטואיציה אומרות אותו דבר ולפעמים לא.

זו עלולה להיות עוד אחת מהסיבות לבלבול, הלופ מתחרש משום שבאתגרים רגשיים אין שום תשובה שנכונה ליותר מסיטואציה אחת והמנטל שלנו מנסה ליצור סיסטם לפיו אפשר פשוט להחליט בלי להתחבר באותו רגע למה שאני מרגיש,זה קורה בגלל חוסר היכולת שלנו לסמוך על מה שאנחנו מרגישים או על איך שאנחנו מרגישים.

ניתן דוגמא שבה בהכרח יש סתירה בין האינטואיציה לפחד על מנת להבין את העניין:

יש בי קול שאומר שאני לא רוצה ללכת למסיבה לעומת זאת יש בי קול שאומר שאני כן רוצה ללכת למסיבה, לשני הקולות האלו יש הסברים לוגיים מכאן ועד להודעה חדשה.

איך אני בוחר מה לעשות? כמו שאמרנו קודם אין שום מקרה רגשי שיכול לתת סימוכין למקרה רגשי אחר ולכן התשובה לשאלה הזו היא תשובה שיכולה להיות נכונה רק לסיטואציה אחת, אני אתן פה שתי תשובות על מנת להדגים את העניין.

תשובה ראשונה:

בהינתן ההגדרות שהגדרנו קודם לפחד ולאינטואיציה, בסיטואציה הזו אני מזהה שאני לא מעוניין ללכת למסיבה בגלל שיש שם אדם שהאינטראקציה איתו לא נוחה לי משמע אני פועל מהפחד לפגוש אותו, לעומת זאת אני מזהה שאינטואיטיבית אני כן נמשך ללכת למסיבה, ואז למרות חוסר הנוחות אני אלך.

תשובה שנייה:

בהינתן ההגדרות שהגדרנו קודם לפחד ולאינטואיציה, בסיטואציה הזו אני מזהה שלא נוח לי עם הלבד שלי ושאני רוצה ללכת למסיבה כדי לברוח ממנו, פה אני יכול להרגיש שהפחד הוא זה שמוביל אותי ללכת למסיבה ודווקא האינטואיציה מבקשת ממני להתמודד עם חוסר הנוחות הפנימית שלי.

שתי התשובות האלו הן בעצם תשובות לוגיות שאין לדעת מה מהן נכונה אלא אם כן אני אסכים להרגיש באמת ולהיות כן עם עצמי באופן מלא לגבי מה שאני מרגיש באותו רגע, רק כשאפתח לעולם הרגשי שלי אצליח לצאת מהלופ.

עצה טובה ממש להבדלה מהירה בין אינטואיציה לפחד היא שתי הגדרות פשוטות יותר, אינטואיציה תגיד לך תמיד מה כן לעשות ופחד יגיד לך תמיד מה לא לעשות.

למשל: לא ללכת למסיבה (פחד) להישאר בבית (אינטואיציה) או לחלופין, לא להישאר בבית (פחד) ללכת למסיבה (אינטואיציה).

הדרך הכי טובה שמצאתי לפתח את היכולת להבין האם הקול הפנימי אומר לי כן לעשות משהו או לא לעשות משהו היא להסכים לטעות, אם למשל הלכתי עם הפחד ונשארתי בבית כי טעיתי לחשוב שזו האינטואיציה אני אגלה שאני סובל בבית, לעומת זאת אם בחרתי להישאר בבית כי זו אכן הייתה האינטואיציה שלי אני אגלה שזה היה נכון להישאר, גם אם זה היה מאתגר, זה מרגיש נכון.