איך להבין את הטקסט טוב יותר?

מי שיש לו סבלנות לאסוף כל פעם גרגר אחד, בסוף יהיה לו הרבה. ומי שממהר לאסוף הרבה בבת אחת, נשאר בלי כלום.

המפתח הכי חשוב זה לשאול נכון.

אם שאלת טוב, זה כאילו עשית חריש באדמה ושמת זרע. במשך הזמן השאלות יצמיחו בהדרגה הבנות. הבנות שבאות מהטקסט עצמו ולא כאלה שהמצאנו והכנסנו לדברים.

בלי שאלות טובות הטקסט נשאר בלתי חדיר, כמו קיר. שאלה טובה בנויה על כך שאתה נשאר מחובר לשכל של עצמך, וכשמשהו לא מתאים לשכל של עצמך אתה שואל. ועדיין יש בשאלה הקשבה, הרכנת ראש של השכל שלך ששואל כדי להבין ולא כדי להתנצח ולהראות שהוא חכם.

המורה נבוכים כותב בהקדמה שיש הרבה שקוראים מהר ולא מתעכבים ולא יכולים לראות שום דבר. זה איזון לא פשוט. יש מי שבא בהכנעה לקרוא את הרמב”ם החכם, ואם הוא קורא משהו שלא מתאים בדיוק לשכל של עצמו הוא לא מתעקש, מוותר, מי אני עם השכל של עצמי. אקשיב לרמב”ם ואחכים. אז אין לו שאלות, הוא לא באמת לומד.

מצד שני מי שבא עם “אגו” וחשיבות עצמית, גם לא מסוגל להקשיב מה באים לומר לו. ההקשבה דורשת סבלנות רבה, לאט לאט זה מתפתח, לומדים עוד משהו ועוד משהו, ואחרי המון זמן מתחילים לשמוע מעט מאוד ולהבין מעט, ואוספים קצת קצת. כמו שאמרו “קובץ על יד ירבה”.

מי שיש לו סבלנות לאסוף כל פעם גרגר אחד, בסוף יהיה לו הרבה. מי שממהר בבת אחת שיהיה לו הרבה, לא מצליח ונשאר בלי כלום.

וזה דורש סבלנות, וסבלנות זה ענווה. לשמוע באמת מה הרמב”ם לימד אותי, אפשר רק גרגר אחד קטן מאוד, ואחרי זמן עוד אחד קטן. מי שרוצה לצאת חכם בעיני עצמו קורא מהר את כל הספר ומרגיש שכבר קנה המון בבת אחת.

צריך להיות מסוגל לצאת מדברים שנראים לי ברורים, לוותר על הסתכלויות שלי, כדי ללמוד משהו שהיה מחוץ לאופק ההסתכלות שלי.

והויתור הזה, הענווה, צריך להיות משולב ב”יהירות”, אם משהו לא ברור לי אני עומד ומקשה קושיא בתקיפות וחדות וחריפות, מחדד את הקושיא ותוקף את הרמב”ם חזק. לא מתכופף.

כתוב שגם הקב”ה שמח שתוקפים אותו בקושיות. איפה היית בשואה, למה הבן שלי נפטר. חנה התקיפה, הטיחה דברים כלפי מעלה. מה כל כך קשה לך לתת לי בן. ככה יש בן אדם שעומד מולו. יש מול מי לבנות יחסים. מי שלא תוקף הוא סתם כלום. אבל כמובן ביחד עם זה אנחנו לא באמת נלחמים נגד הקב”ה. זה איזון, לומדים לבנות את זה במערכת יחסים.

אשתי לא יכלה לסבול שאני מסכים לה לכל דבר. תגיד מה אתה רוצה, תדרוש, תכעס, תתקוטט. תביא את עצמך, מלוכלך. אני רוצה להרגיש את הנוכחות שלך. אחרת אתה סתם עוד רהיט בבית.

מצד שני זה לא הכוונה שיהיה בעל אלים ושתלטני. רק האהבה יכולה ללמד איך מחזיקים את שני הצדדים. אז גם מול הקב”ה זה ככה, וזה גם העניין של קושיות טובות כשלומדים ספר כמו המורה נבוכים.

לקריאת המאמר באתר המקור לחץ כאן.